האישה האחרת 

לאחר שטעמה את טעם האהבה האסורה,אומרת יפית (שם בדוי) לנשים הפנויות: "אל תצאו עם גברים נשואים הם תמיד יספרו לכם סיפורים ובסוף יחזרו לנשים שלהם"

בעקבות כתבתי 'בגידה באהבה' שפורסמה ב'שופינג מקומי' , קיבלתי שיחת טלפון חסויה לנייד שלי: "אני רוצה לספר לך סיפור", אמר לי הקול מהעבר השני של קו הטלפון, "קראתי את כתבתך 'בגידה באהבה' ורציתי לספר לך דווקא על האישה האחרת, זאת שאיתה גבר שבוגד מנהל רומן".
"כן", עניתי, "אני מקשיבה". "אני מוכנה להיפגש איתך", אמרה לי הבחורה, "אבל את חייבת להבטיח לי ששמי יישאר חסוי". "אין בעיה", השבתי וקבעתי איתה פגישה.

יפית (שם בדוי), אישה בסוף שנות העשרים לחייה, גרושה ואם לשלושה ילדים, רזה ושברירית למראה, לחצה את ידי בהיסוס, התיישבה והחלה לדבר: "האישה האחרת נתפסת תמיד כאישה שלילית, כפרוצה. אני רוצה להגיד לך שזה יכול לקרות לכל אחת ואף אחד לא חסין מפני האהבה. אני התאהבתי בגדול, אבל באתי לספר את סיפורי בכדי להעיר הרבה בחורות תמימות שמאמינות לגברים נשואים. כך זה היה במקרה שלי".

יפית משתתקת לרגע, עצב ניכר על פניה והיא ממשיכה: "הכרתי את עדי (שם בדוי), בסופר השכונתי. בחור גבוה עם שיער חלק, עיניים גדולות מצועפות. חתיך אמיתי! מבטינו הצטלבו ובאותו רגע ידעתי שהוא האחד. החלפנו מבטים עוד דקות ארוכות. הוא יצא מהסופר והמתין לי ליד הרכב שלו, רכב חדש ומבריק. הוא הציע לי טרמפ, התביישתי ואמרתי לו: "זה בסדר, אני אסע במונית".
הוא חייך ואמר לי להתראות. לא ראיתי אותו יותר, הוא פשוט לא היה תושב המקום. הזמן חלף ואני כאם חד הורית לשלושה ילדים, עבדתי ופרנסתי אותם בכבוד. שכחתי מהבחור וממראהו המרשים. מידי פעם היו לי מחזרים: גרושים, רווקים, אלמנים. אפילו חיילים התחילו איתי", היא מחייכת במבוכה.
אין זה פלא, הרהרתי ביני לבין עצמי. יפית נראית צעירה ביחס לגילה ובהחלט מרשימה.

"באחד הימים", היא ממשיכה, "נכנס למקום העבודה שלי גבר נאה. הבטתי בפניו וזיהיתי את עדי- הבחור שהכרתי בסופר. ליבי פסק מלפעום. התאהבתי!...
לחצנו ידיים בנימוס והוא שאל: "את לא אותה הבחורה שראיתי בסופר?", שאל. "כן", השבתי בביישנות, "זאת אני, יפית". "אני עדי", הציג את עצמו. עדי הגיע כסוכן מכירות של חברה גדולה וביקש להיפגש עם המנהל שלי. מאותו יום שבו ביקר עדי במשרדי, החיים שלי התהפכו. עדי החל לחזר אחריי במרץ. הוא התקשר למשרד, המתין לי לאחר לשעות העבודה, בכל מקום אליו הלכתי דמותו ניבטה מולי.
אבל שכחתי לציין פרט חשוב... עדי הוא גבר נשוי. הוא לא הסתיר את המידע הזה ממני. הוא דאג לציין זאת כבר בפעם הראשונה שנפגשנו. ניהלתי עם עצמי מאבקים, המצפון נאבק עם הרגש. רגע אחד אמרתי לעצמי: אסור לי! הוא נשוי, יש לו משפחה, אישה שאוהבת ומחכה לו
אסור לי להתפתות ולהיפגש איתו! ומנגד- פרפרים, התרגשות ותשוקה עזה לראות את פניו היפות. עדי נהג כג'נטלמן אמיתי ובפגישות איתו הוא כיבד אותי ולא ניסה לגעת בי. הוא אמר לי שמאוד מצאתי חן בעיניו כבר מהרגע הראשון בו התראינו ושהוא לא מפסיק לחשוב עליי ומייחל לכל פגישה איתי. הוא כבש את לבי ונשביתי לחלוטין".

קשר עם גבר נשוי עלול להיות בעייתי בלשון המעטה.
"נכון", היא משיבה, "אבל לא ציפיתי לכלום, לא חשבתי על כלום, פשוט התאהבתי והתמכרתי לשיכרון החושים הזה. ראיתי רק את הצד האופטימי, הוורוד.
מהפגישה הראשונה עם עדי, חיי כבר לא היו חיים. המשכתי לתפקד כאם אוהבת ומסורה לילדיי וכמזכירה נאמנה במקום עבודתי, אבל האהבה לעדי לא נתנה לי
מנוח.
עדי התאהב בי באובססיביות. כבר לא היה לו אכפת שאנשים כשהיה מגיע במקום עבודתי מודעים לקשר בינינו ויודעים על עובדת היותו גבר נשוי.
אט אט, עדי נחשף בפניי וסיפר לי על מערכת היחסים העקרה שיש לו עם אשתו. הוא סיפר שלא התחתן איתה מאהבה, שזאת הייתה בסך הכל סיבה טובה לברוח מבית הוריו. לדבריו, רעייתו היא אישה חולה כרונית.
הוא טען שהיא אישה אדישה, משעממת, שמרנית והוסיף שאין ביניהם תשוקה, למרות שהיא אוהבת אותו מאוד ושהוא אב טוב לילדיו ומשתדל להיות גם בעל טוב. הוא הסביר לי שהוא אינו אוהב אותה אהבת גבר לאישה, אלא, מעריך ומכבד אותה כאם לילדיו ושהוא מרחם עליה בגלל מחלתה".

הדברים הללו לא גרמו לך לשקול להיפרד מימנו?
היא מגחכת באירוניה ומשיבה: "הפסקתי לספור כמה פעמים נפרדתי מימנו והוא חזר אליי שוב ושוב. יצאנו חצי שנה שבה אהבנו בטירוף ואז קרתה "פשלה"- עדי נרדם אצלי בבית. כשהתעוררנו, הבוקר כבר הפציע ועדי מיהר לנסוע לביתו. אשתו המתינה לו זועפת וממורמרת. הוא הרים אליי טלפון ואמר לי שבלית ברירה הוא נאלץ "לחתוך" בינינו.
באותו הרגע הרגשתי שסכין חדה פולחת את ליבי. עברתי תקופה קשה, נכנסתי לדיכאון, התרחקתי מחבריי ומבני משפחתי והסתרתי מהם את האמת. עדי פשוט חזר לאשתו, זאת שהוא אינו אוהב, זאת שהוא איתה בלית ברירה, בגלל הילדים.

הצלחת להתגבר עליו?
"איזה הצלחתי...", היא משיבה בעצב, "קפצתי כמו משוגעת מגבר לגבר, הרגשתי זול ומגעיל ואף אחד לא הצליח לגרום לי להתאהב בו, כמו שהתאהבתי בעדי. לאחר שנתיים הכרתי את אלעד (שם בדוי), בחור רווק בן גילי. יצאנו במשך שנתיים תמימות ולא הצלחתי להתאהב בו. הוא אהב אותי בטירוף. הוא פינק אותי, קנה לי מתנות יקרות, התגאה בי בפני חבריו ואפילו הציע לי נישואים.
אבל, כל אותה העת עדי לא נשכח מליבי. כלפי חוץ נראיתי מחויכת ורגועה, אבל עמוק פנימה הייתי שבורה". יפית משתתקת בבת אחת ומיד מתעשתת וממשיכה: "למרות שהוריו של אלעד לא הסכימו שייצא עם אישה גרושה פלוס שלושה ילדים, הוא צפצף על כולם והמשכנו לצאת בכיף".

נראה שעלית על "דרך המלך". בחור רווק מעוניין בך, מאוהב בך. הסכמת להינשא לו?
"קודם כל, חששתי להתחתן עם בחור רווק. היות ואלעד לא התנסה בחוויית ההורות ואני אם לשלושה ילדים, חששתי שבכל זאת יגיע היום שבו הוא יגיד לי שילדיי אינם ילדיו ושאם אנשא לו ויהיה לנו ילד משותף, הוא יעדיף את ילדו הביולוגי על פני ילדיי".

האם נפרדתם בעקבות חשש זה?
"לא. המשכנו לצאת עד לאותו יום בהיר, שבו הנסיך שלי הופיע כמו באגדות עם מכונית חדישה. עדי המתין לי ליד הבית , הוא יצא מהרכב והתחיל לנשק אותי בתשוקה. לא ראיתי אותו במשך ארבע שנים תמימות! ליבי פעם בחוזקה, הייתי המומה ומופתעת. "מה אתה עושה כאן?", שאלתי אותו. "אני לא יכול יותר בלעדייך", הוא השיב לי.
"די, נמאס לי, התאפקתי במשך זמן רב כל כך, הגעגועים הטריפו את דעתי. אני חייב אותך בחיים שלי". לא נעים לי להודות שבאותו הרגע לגמרי שכחתי מאלעד. נפלתי לזרועותיו של עדי בבכי ואמרתי לו: גם אני אוהבת אותך מאוד ולא שכחתי אותך מאז".

הוא הופיע כגרוש? כפרוד?
"לא, לצערי הוא לא עשה מאז שום צעד. אבל הרגשתי שהוא אוהב אותי באמת. חזרנו בגדול- לא לפני שנפרדתי מאלעד. אמרתי לאלעד שאני לא אוהבת אותו מספיק ושאני לא יכולה להמשיך להיות איתו ולחיות בשקר. אלעד היה שבור, הוא נכנס בעקבות הפרידה לדיכאון עמוק, אבל לי זה לא הזיז. הייתי מאושרת עד השמים.
אני ועדי עברנו יחד לילות טרופים, טיולים לאור הירח, אין ספור שיחות טלפון, הודעות אלקטרוניות במחשב ובטלפון הנייד. יצאנו, ישנו יחד. הילדים שלי הכירו אותו והתאהבו בו ממבט ראשון".

ומה עם אשתו? היא לא חשדה בו? לא גילתה דבר?
"בהתחלה היא "שיחקה אותה" לא יודעת או שהיא פשוט לא רצתה לדעת וטמנה את ראשה בחול. הרבה אנשים ידעו על הרומן, גם אנשים ממקום העבודה שלו, כך שהסיכוי שלה לגלות על היחסים בינינו היה גדול".

ומה לגבי בני משפחתך, האם הם ידעו על הרומן?
"השתדלתי להסתיר את הרומן מבני משפחתי, למעט אחות אחת שיש לי קשר קרוב איתה ואותה שיתפתי בכל הפרטים".

ניסית לעודד אותו להתגרש? ביקשת שיעשה זאת למען אהבתכם?
"דיברנו על הנושא פעמים רבות, אך הוא תמיד אמר לי שכואב לו על הילדים שלו, שהם קטנים וזקוקים לו. לא לחצתי עליו בעניין כי אהבתי אותו מאוד. החלום שלי היה להביא ממנו ילד לעולם ואכן נכנסתי להריון ללא ידיעתו ובדקה התשעים החלטתי שלא לעשות לו עוול ועברתי הפלה. עד היום הוא אינו יודע שהיה צריך להיוולד לנו ילד משותף".

אמרת שאת רוצה להזהיר בחורות מפני גברים נשואים.
"כן, לצערי זה נגמר בצורה מכוערת. בסופו של דבר אשתו גילתה על הרומן. אני מעדיפה לא לספר את כל הפרטים, על מנת שלא לחשוף את זהותם של המעורבים בסיפור. אשתו בכתה במשך ימים שלמים והוא טען בפניי שאינו יכול יותר לסבול את המצב ושהוא חוזר הביתה... נפרדתי ממנו בצער ובלב שבור. הייתי בודדה מאוד. בכיתי המון ולפעמים חשבתי לשים קץ לחיי. בסוף שיתפתי את בני משפחתי בסיפור. הם עודדו אותי וחיזקו אותי ובזכותם אני חיה היום".

יש לסיפור סוף טוב?
"לצערי לא. נזכרתי באלעד ורציתי לחזור אליו. ביררתי היכן הוא ונודע לי שעזב את העיר. השגתי את מספר הטלפון שלו ונפגשנו. סיפרתי לו כל מה שעבר עליי, גם על ההפלה שעברתי. אלעד האזין לסיפורי בסבלנות רבה ומדי פעם הנהן בראשו.
נראה היה שהוא מבין ללבי ומשתתף ברגשותיי. בסוף שיחתנו שאלתי אותו אם נוכל לחזור להיות יחד ולחדש את הקשר שהופסק. אלעד ענה לי שלצערו הדבר בלתי אפשרי. שאלתי מדוע והוא השיב לי: "יפית, לא אוכל להעניק לך מה שהענקתי בעבר. אינני אותו אלעד שהכרת. לאחר הפרידה ממך שקעתי בדיכאון עמוק וכיום אני מכור לסמים". השתתקתי ובאותו הרגע הרגשתי שאני רוצה שהאדמה תפער את פיה ותבלע אותי בחיים".

את לא באמת מאמינה שאלעד התמכר לסמים בגלל הפרידה ממך? אני מקווה שאינך מאשימה את עצמך על מצבו.
"אני יודעת שהפרידה הייתה קשה מאוד לאלעד. לא, אינני מאשימה את עצמי, אך יחד עם זאת, פניתי אלייך מלכתחילה, כדי לומר לכל הנשים הפנויות: אם יש לכם בחור טוב ביד, אל תפספסו. לכו על זה, אחרת אתן עלולות להתחרט. אבל המסר הכי חשוב שאני רוצה להעביר לנשים הוא: אל תצאו עם גברים נשואים! הם תמיד יספרו לכם סיפורים ובסוף יחזרו לאישה שלהם.
אני נכוויתי בגדול ואני מקווה שהסיפור האישי שלי יהווה לקח לבחורות אחרות, שלא יפלו בפח הזה של גברים יפים וחלקי לשון. הוא החליט לחזור הביתה למרות כל אהבתו אליי ולמרות שהיינו יחד שנתיים... בלי להתחשב בי וברגשות שלי. את יודעת מה? אני מאחלת לו שיהיה גרוש ואומלל, לפחות כפי שאני מרגישה!".

נפרדתי מיפית לשלום. לא לפני שאיחלתי לה שתמצא אושר ואהבה אמיתית.


הכתבה פורסמה "בשופינג מקומי"
ובאתר gglove פורטל הגרושין של ישראל
http://www.gglove.co.il